השנה היא שנת 2020 ועדיין יוצרי קולנוע וטלוויזיה בעולם סבורים משום מה כי לצורך יצירת סדרה או סרט, כל שעליהם לעשות זה להכניס כמה רעיונות מהסכסוך הישראלי-ערבי ולשזור אותם לתוך עלילה בינונית. ובכן, במקרה הזה ההצלחה מסתכמת בכך שהתיישבנו לצפות בסדרה, אך מכאן והלאה - אכזבה. "איש הניסים" של נטפליקס הצליחה לשעמם אותנו
"איש הניסים" (במקור "Messiah") היא סדרת מתח בת עשרה פרקים שיצר מייקל פטרוני. עלילת הסדרה נפתחת בדמות גבר (מהדי דהבי) המופיע לפתע בסוריה ומשכנע קבוצה של כאלפיים סורים ללכת עמו לגבול עם ישראל, לאחר שהוא עושה להם "מעשי ניסים" ומציל את דמשק מאימת ארגון הטרור דאעש. בעוד שבמציאות מדינת ישראל השקיעה מאות מיליוני ש"ח בסיוע הומניטרי לפליטים ממלחמת האזרחים בסוריה, בסדרה "איש הניסים" החיילים הישראלים המופתעים מקבלים את בואם של הפליטים בירי מהאוויר, ובהמשך גם מייבשים אותם ללא מזון ושתייה במשך עשרות שעות.
אמנם הסדרה אינה מתיימרת להביא לצופה את המציאות כהווייתה, ובכל זאת הפערים בין הנראה על המרקע ובין המציאות יגרמו כנראה לצופה הישראלי הממוצע לנוע בספה בחוסר נוחות. הקלות בה גיבור הסדרה עובר מעבר לגדר התיל בגבול לתוך שטח ישראל מעט משעשעת. כשמוסיפים לכך את הרקע המדברי שאינו מאפיין את הקרקע באזור הגבול ברמת הגולן, מתקבל הרושם שמישהו בחר לעשות לעצמו חיים קלים. בסדרה ניסו לשוות את הגיבור למשה רבנו המוביל את עמו לארץ הקודש, אלא שרמת הגולן אינה מדבר סיני, ואם אלפי אנשים יצעדו לעבר הגבול הסורי של ישראל, ככל הנראה צה"ל יגלה זאת לפחות כמה רגעים לפני הגעתם הסופית אל הגדר.
אם בכל זאת נרצה להעניק נקודת זכות לסדרה הרי שזו הבחירה להשתמש בשחקנים מקומיים דוברי אנגלית, עברית וערבית. נראה כי הבחירה הזו הצילה את הסדרה והוסיפה לה איזשהו נדבך של אמינות. ב"איש הניסים" משחקים דביר בנדק, רונה-לי שמעון, אורי פפר, שלמה טולדו, מכרם חורי, נמרוד הוכנברג ותומר סיסלי הישראלים, לצד מישל מונאהן, אמילי קיני, סעיד אל-עלמי, פארס לנדולסי ואחרים.
מעניין לציין כי גם בעולם הערבי והמוסלמי קיבלו את הסדרה בתגובות מגוונות. נציבות הקולנוע של השלטון הירדני פנתה לנטפליקס וביקשה שלא לשדר את הסדרה בתחומיה משום שהיא עוסקת בנושאים שנויים במחלוקת מבחינה דתית ותרבותית. ברשת טוויטר היו כמה גולשים שטענו כי בעיניהם דמותו של הגיבור היא לא אחרת מאשר אל מסיח א-דג'ל, משיח השקר בתרבות האיסלם. כך או כך, נראה כי יוצרי הסדרה כיוונו לקהל יעד דתי או כזה שמכיר את הדת, שהרי גם ביהדות, וגם בנצרות ובאיסלם תופסים הגאולה והמשיח מקום מרכזי. נראה כי יוצרי הסדרה ניסו להמחיש לצופים מה עשוי להתרחש באם משיח כזה אכן יתגלה בימים אלה בעולם ויתמודד עם קונפליקטים וסכסוכים מרכזיים בני ימינו אנו. הרעיון אמנם מעניין אך התוצר הסופי במקרה הטוב בינוני ואנו יכולים רק לקוות כי במהלך שנת 2020 נראה סדרות איכותיות יותר מבית היוצר של נטפליקס.
